החלקים
הלקוח נמצא באפליקציית ה-AI, והשרת חושף כלים (פעולות כמו חיפוש הזמנה), משאבי נתונים ותבניות פרומפט. הוא רץ באופן מקומי או מרוחק דרך HTTP; בשרתים מרוחקים, המפרט מגדיר הרשאה מבוססת OAuth.
הצוות שלכם כבר משתמש בעוזרי AI, אבל עדיין מעתיק נתונים ביד. עם שרת MCP, העוזר מחפש דברים או פועל במערכות שלכם, בהרשאות שאתם מחליטים עליהן.
שרת MCP הוא מחבר שמעמיד כלים ונתונים מהמערכות שלכם, כמו ה-CRM או ה-ERP, לרשותם של עוזרים שתומכים ב-Model Context Protocol, כמו Claude או ChatGPT. אנחנו בונים אותו לחברות שרוצות להשתמש ב-AI על הנתונים שלהן, עם הרשאות מינימליות ויומן של כל פעולה. מתחילים בניסיון של 7 ימים: שרת לקריאה בלבד על מערכת אחת.
Model Context Protocol הוא פרוטוקול פתוח שמגדיר איך עוזרי AI מתחברים לכלים ולמקורות מידע חיצוניים. שרת אחד עובד עם לקוחות תואמים שונים.
הלקוח נמצא באפליקציית ה-AI, והשרת חושף כלים (פעולות כמו חיפוש הזמנה), משאבי נתונים ותבניות פרומפט. הוא רץ באופן מקומי או מרוחק דרך HTTP; בשרתים מרוחקים, המפרט מגדיר הרשאה מבוססת OAuth.
כל כלי עושה דבר אחד. אנחנו מתחילים בקריאה בלבד, עם משתמשי מסד נתונים או מפתחות API מוגבלים, ובמידת האפשר כל אדם נכנס עם החשבון שלו, כך שהעוזר פועל בהרשאות שלו ולא בהרשאות מנהל.
לקוחות תואמים מבקשים בדרך כלל אישור לפני הרצת כלי, ובנוסף אנחנו מתכננים כל פעולה שיש לה השלכות כטיוטה או מאחורי אישור מפורש. כל קריאה נרשמת: מי, איזה כלי, עם איזה קלט ועם איזו תוצאה.
הצוות שלכם משתמש ב-Claude, ב-ChatGPT או בעוזר תואם אחר מדי יום, למערכות שלכם יש API או מסד נתונים נגיש, ואתם רוצים מחבר אחד לשימוש חוזר במקום פתרון עוקף לכל כלי.
צעד ראשון מציאותי: שניים או שלושה כלי חיפוש על מערכת אחת, למשל איתור לקוחות או בדיקת סטטוס הזמנה, מחוברים לעוזר של הצוות ורושמים כל קריאה. אנחנו מאמתים אותם בשאלות אמיתיות לפני שדנים בפעולות כתיבה. ההיקף, התאריכים והתנאים מוסכמים בכתב מראש.
הפרוטוקול זהה, אבל כל עוזר משלב אותו בדרך שלו, והזמינות תלויה באפליקציה, בגרסה ובתוכנית שלכם. חלקם תומכים בשרתים מקומיים, אחרים רק בשרתים מרוחקים. לפני הבנייה אנחנו בודקים בדיוק מה ההגדרה של הצוות שלכם מאפשרת, כדי לא לפתח משהו שאי אפשר לחבר.
רק אם השרת חושף כלי שמאפשר זאת. לכן מתחילים בקריאה בלבד, ושומרים על כל פעולה מאוחרת צרה: יוצרים טיוטה ולא שולחים, מעדכנים שדה מסוים ולא כל טבלה. פעולות רגישות דורשות אישור מפורש, וכל דבר נרשם, כך שאפשר לבדוק או לבטל אותו.
אינטגרציית API מעבירה נתונים בין מערכות באופן אוטומטי, באותה צורה בכל פעם. שרת MCP מציע כלים לעוזר AI, שמחליט מתי להשתמש בהם לפי השיחה. לעיתים משלבים השניים: האינטגרציה שומרת את הנתונים עדכניים, ושרת ה-MCP מאפשר לשאול עליהם או לפעול בהם בשפה רגילה.
שרת מקומי רץ על המחשב של כל משתמש, ומתאים לבדיקות או לשימוש אישי. לצוות, הבחירה הנפוצה היא שרת מרוחק דרך HTTPS בתשתית שלכם או על שמכם, שאתם משלמים עליו ישירות. הקוד, פרטי ההתחברות והיומנים נשארים בשליטתכם.
ספרו לנו באיזה עוזר הצוות משתמש ואיזו מערכת תרצו לחבר. נשיב בכתב עם הצעה להתחלה בקריאה בלבד.